מזה ארבע שנים אנחנו משדרות את "שיחותי עם הפסיכיאטר האלקטרוני". ארבע שנים. אני לא זוכרת מתי אי פעם התמדתי במשהו לאורך כל כך הרבה זמן. אני אוהבת את התוכנית שלנו, נהנית לשדר אותה, היא היתה לי נחמה בזמנים גרועים וכיף בזמנים טובים, אז אני מאוד לא אובייקטיבית לגבי העניין, ובכל זאת – אני לא יכולה שלא לומר משהו:
רדיו הר הצופים היא תחנת רדיו ייחודית.
היא ייחודית בכך שהיא נושאת על דגלה את התרבות הירושלמית האלטרנטיבית והתרבות האלטרנטיבית בכלל.
היא ייחודית בכך שהיא מספקת לסטודנטים וצעירים במה נטולת צנזורה לומר את כל אשר על ליבם, כולל נושאים שנויים במחלוקת, תוך הקפדה על סטנדרטים של איכות.
היא ייחודית בכך שהיא יוצאת לעולם ומשתתפת באירועי תרבות השוליים, מקדמת אותם, מקליטה אותם שלא ילכו לאיבוד, מביאה לאולפן את מיטב האמנים שיש לישראל (ולפעמים לעולם) להציע.
היא ייחודית בכך שכל השדרנים משקיעים זמן ומאמץ בהתנדבות, מתוך אהבה לדבר.
רדיו הר הצופים בסכנת סגירה בגלל בעיות תקציביות. האוניברסיטה העברית, גוף משמעותי בחיי מזה שבע שנים ושני תארים, לא רואה סיבה לתקצב אותו יותר. עלות המשכורות של טכנאי השידור שמגיעים למשמרות לילה אחר לילה עד חצות, ושל מנהל הרדיו, נראית למישהו שם למעלה מיותרת. זו טיפה בים התקציב של האוניברסיטה, אבל להשקיע את הטיפה הזו בטיפוח וקידום תרבות אחרת, עצמאית וסטודנטיאלית נראה למנהלי האוניברסיטה לא חשוב.
בתור שדרנית בתחנה, הרעיון מכאיב לי. בתור ירושלמית, הרעיון מפחיד אותי – יש כל כך מעט תמיכה בתרבות המעניינת באמת, הבועטת באמת, של ירושלמים. לתקוע גם למעט הזה מקלות בגלגלים יביא אותנו בסוף להיות שממה תרבותית, שמי ירצה לחיות בה? פעם אחר פעם האוניברסיטה לה בחרתי להשתייך מוכיחה עד כמה לא אכפת לה מהקהילה או מהסטודנטים: סוגרת את שעריה בפני הקהל הרחב, מעסיקה עובדי קבלן בתנאים מחרידים, מאפשרת לקפיטריות טובות להיסגר מבלי למצוא להן תחליף ולרשתות שאין בהן שום דבר מזין לשגשג ולהתפשט ברחבי הקמפוס (כי למה שיהיה לעובדים או לסטודנטים משהו לאכול), מערימה קשיים על תאי סטודנטים (בעיקר אם הם רוצים לערוך פעילויות שפונות לקהל הרחב)… ועכשיו היא מקצצת במעט התרומה התרבותית שהיא כן מציעה לסטודנטים ולתושבי ירושלים.
אני לא יודעת איך אפשר למנוע את הצעד הזה, אבל אנחנו, ברדיו הר הצופים, לא ניכנע ללא קרב. בתור התחלה – יש כבר עצומה שניתן לחתום עליה ולהפיץ. חוץ מזה, אם יש לכם איך או למי להפיץ את השמועה – עשו זאת. אם יש לכם קשרים בחלונות הגבוהים, משכו בחוטים. אם יש לכם רגע, כתבו מכתב לרקטורית האוניברסיטה, או לדיקנט, או לשניהם. ואם יש לכם רעיונות לפעולה, צרו איתנו קשר:
radio_eliza@yahoo.com
תוספת קטנה של תמר – בניגוד למה שפורסם במקומות מסוימים, התחנה לא עומדת להפוך לתחנת פודקאסטים, אלא להסגר לגמרי. נכון, אם שדרן מסוים יחליט להגיע עם המפתח שלו בזמנו הפנוי, להקליט ולהעלות לאייקאסט, אף אחד לא יגיד לו לא. אבל אני יכולה להבטיח לכם שאני, ורוב שדרני התחנה, לא מתכוונים להמשיך להקליט כרגיל כשדופקים את צוות התחנה הוותיק, הנאמן והמוכשר. הייתי פעם טכנאית ומפיקה בתחנה, והאנשים האלה עובדים קשה, בשעות לא שעות, במסירות אינסופית, בהיקף הרבה יותר גדול ממה שמשלמים להם, לא תמיד בתנאים קלים, כדי שתכניות איכותיות ומיוחדות יגיעו עד למחשב שלכם. חוץ מזה, גם אם כל שדרן שרוצה ימשיך להעלות את התכנית שלו, הפסקת העסקת הצוות משמעותה ירידה באיכות הטכנית של ההקלטות, אפס תכניות חדשות ודעיכה של רוב התכניות הקיימות, הפסקת הראיונות והאירוחים והיעלמות של התחנה בתהום הנשייה האינטרנטית. לדעתי האישית, זה מחיר כבד מדי לשלם בעבור 3 משכורות סטודנט חלקיות ונטולות תנאים סוציאליים.
תגובות אחרונות