Like this:

ניסיתי לדחות את כתיבת הפוסט הזה, אולי כי לא רציתי באמת לחשוב שזה נגמר, לנסות להבין מה זה אומר.

אני אפילו לא אנסה לסכם כאן מעל ארבע שנים של רדיו, מוזיקה, ביזאר, קשרים חברתיים, מפגשים בלתי נשכחים, אירועים מכוננים, התפתחות אישית ועוד המון דברים שקרו לי ברדיו הר הצופים ובזכותו. זה בלתי אפשרי, ולא מתחשק לי בכי רגשני עכשיו.

גם התכנית האחרונה שעשינו לא באמת מסכמת ארבע וקצת שנות תכנית, כי אי אפשר. מצד שני, היא ביזארית, אקלקטית, והיה לנו כיף להקליט אותה, אז כנראה שבמובן מסוים היא מייצגת היטב את קודמותיה. הנה הפלייליסט:

Robert Johnson – Come On in My Kitchen
Laibach – Israel
אוי דיוויז'ן – אוי גוועלד א גנב
Electric Eels – Agitated
המבשר – רמת גן
Hoo Doo Girl – Man Made Girl
Firehouse 5+2 – Winchester Cathedral
משה שוראקי – הזמן מתעופף
יהודה לדג'לי – New Age
יאפים עם מוריס – חרב דאב
אבי עדאקי – מודע אני
Left – Gone
אלכסנדר גרינטל ונטשה בורכי ברשמוי – בלוז סערה
אנטיביוטיקה – מונומליציה
The Great Bertholinis – Pogue Mahoney
Elephant Parade – Goodbye

מתחילת פברואר רדיו הר הצופים יעבור למתכונת מצומצמת, שלא כוללת אותנו. גם אם יצאו מזה דברים טובים, וגם אם נתחיל דרך חדשה ומבטיחה במקום אחר, זה כבר לא יהיה מה שהיה, לטוב ולרע. אכן, סופה של תקופה, כמאמר הקלישאה.

להתראות.